החלטה בתיק ע"מ 1019/13

העורר נעצר ביום 3.12.12 בחשד למעורבות בעסקת למכירת סמים מסוכנים מסוג חשיש. העורר הכחיש בחקירתו את המיוחס לו, אולם התביעה סברה כי ישנה תשתית ראייתית מספקת לצורך הגשת כתב אישום בעניינו בעבירות של סחר בסם מסוכן ונהיגת רכב שאינו רשום באזור ללא היתר.

על פי המיוחס לעורר בכתב האישום, ביום 16.4.12 סיפק פלאטת חשיש במשקל 99.8 גרם למוצטפא עווידה, וזה ביקש למכרה לסוכן סמוי משטרתי. על פי הנטען בכתב האישום, הגיעו מוצטפא והעורר ברכב בו נהג העורר אל מקום המפגש, ומוצטפא ירד מהרכב ונכנס לרכבו של הסוכן הסמוי על מנת לבצע את העסקה. מוצטפא מסר לסוכן הסמוי את פלאטת החשיש, ובעקבות זאת נעצר. העורר שהמתין ברכב נמלט מהמקום ברגע מעצרו של מוצטפא. ניסיונה של המשטרה להביא לעצירת הרכב בו נסע העורר כשל.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה בד בבד גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט קמא נעתר לבקשה, והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ומכאן הערר שלפניי.

טענות הצדדים

הסניגור תקף את החלטת בית משפט בעיקר באשר לשאלת קיומן של ראיות לכאורה. הסניגור לא הכחיש כי קיימות ראיות לכאורה להתרחשותה של עסקת הסמים ולמעורבותו המלאה של מוצטפא באותה עסקה. עיקר טענתו במישור הראיות התמקדה בכך שהבסיס המרכזי והיחידי, לשיטתו של הסניגור, למעורבותו של העורר בעסקה, הינה אמרתו של מוצטפא במשטרה. הסניגור טען כי מוצטפא הינו שותף לדבר עבירה, ועל כן נדרשת ראיה שתאמת את מעורבותו של העורר בארוע ואין להסתפק בהפללה שניתנה אגב החקירה המשטרתית.

הסניגור הוסיף כי אין בידי המשטרה טביעות אצבע או ראיית די.אן.איי הקושרת את העורר לפלאטת החשיש, וגם אין מחקר תקשורת רציני הקושר את העורר למספר הטלפון אליו התבצעה שיחה של מוצטפא במהלך העסקה, ושהיה שייך לאחיו של העורר ואבד, כך לטענתו, לפני חמש שנים.

עוד נטען כי לנוכח החולשה בראיות, מן הראוי לשקול חלופת מעצר. הסניגור לא חלק שעבירת סמים מקימה ברגיל מסוכנות, אולם הדגיש כי גם אז יש חובה לבדוק חלופת מעצר, ומכיוון שמדובר בסם קל יחסית מסוג חשיש, במשקל של כמאה גרם בלבד, אין הצדקה לשלול חלופת מעצר במקרה זה.

התביעה מצידה טענה כי אין כל קושי בראיות לכאורה נגד העורר. לטענתה, מלבד עדותו של מוצטפא, ישנן אינדיקציות נוספות הקושרות את העורר לאירוע, ובהן מספר הטלפון של אחיו, ממנו בוצעה שיחה באותו יום למוצטפא, העובדה כי מוצטפא הן במהלך העסקה והן מיד לאחר מעצרו דיבר על אדם בשם שאדי שהביא אותו למקום העסקה, והן לנוכח התיאור הכללי של העורר כבהיר שיער בידי הכוח שניסה לעצרו בזמן העסקה.

התביעה הדגישה כי כשמדובר בעסקת סמים, ובייחוד לנוכח העובדה שלעורר עבר פלילי מכביד בעבירות סחר בסמים בעבר, אין הצדקה במקרה זה להורות על חלופת מעצר.

ראיות לכאורה

כאמור, אין מחלוקת בדבר התרחשותה של עסקת סמים, במהלכה ביקש מוצטפא למכור לסוכן משטרתי פלאטת חשיש במשקל 99.8 גרם. השאלה המרכזית הינה הקשר של העורר לאירוע זה.

השתלשלות העניינים כעולה מחומר החקירה מלמדת כי מוצטפא קבע פגישה עם הסוכן לצורך ביצוע העסקה בכניסה לעזרייה. הוא הגיע למפגש עם הסוכן המשטרתי ברכב הונדה אקורד בצבע ירוק. מוצטפא לא נהג ברכב, ומישהו אחר הסיעו למקום. הרכב בו הגיע מוצטפא עצר במרחק מסויים מהרכב בו היה הסוכן. כשמוצטפא נכנס לרכב של הסוכן, הוא ביקש ממנו שיבוא לקחת את פלאטת החשיש מחברו שנמצא ברכב ההונדה. הסוכן סרב, ואמר כי הוא לא מוכן להיכנס יותר לתוך עיזרייה. מוצטפא קיבל שיחה לטלפון הנייד שלו, ולשאלת הסוכן ענה כי התקשר אליו "שאדי", והוא הצביע על חברו שעמד ליד רכב ההונדה. הסוכן ביקש ממנו להביא את הפלאטה, ומוצטפא יצא, הלך אל "שאדי", והביא ממנו את פלאטת החשיש. בתמורה קיבל מהסוכן 2300 ש"ח. בשלב זה התבצע המעצר. "שאדי" נכנס לרכב ההונדה וברח מהמקום. מוצטפא נעצר.

לאחר שמוצטפא נעצר, מסר בתחילה כי הגיע למקום בהונדה ירוקה נהוגה בידי בחור בשם שאדי, אשר רק הסיע אותו כטרמפ.

רק עם התקדמות החקירה, הודה מוצטפא כי "שאדי" הוא העורר, אותו זיהה גם במסדר תמונות, ושהוא האדם שסיפק לו את פלאטת החשיש.

מבדיקת הטלפון של מוצטפא, עלה כי הוא קיבל שיחה במועד הרלוונטי לאירוע ממספר טלפון שהוברר כי הינו רשום על שם אחיו של העורר. אחיו של העורר מסר בחקירתו כי הטלפון עם המספר האמור אבד לו לפני כחמש שנים ואין הוא יודע מה עלה בגורלו, אולם הוא לא ביטל את המספר.

בנוסף, נגבתה עדות מהשוטר שביקש לעצור את מי שנהג ברכב ההונדה. שוטר זה, יעקב בן יעקב מסר באמרתו כי ברכב ההונדה בצבע ירוק ישב בחור כבן 30 לערך, שיער בהיר עם זיפים [תיאור המתאים לעורר - צ.ל.], אותו ראה ממרחק 2-3 מטרים עת ביקש לעצרו, אם כי ללא הצלחה. מאחר ומספר הרכב זוהה, נעשתה בדיקה על ידו למי שייך, והוא מצא כי הרכב רשום על שם אישה. לדבריו "בדקתי קשרי משפחה ודוחות תנועה שהרכב קיבל, כמו כן התבוננתי בתמונות של אותם אנשים שעלו לי מהקשרים של הבחורה. בזמן ההסתכלות על התמונות לא ראיתי מישהו דומה לבחור שנהג על ההונדה אקורד שראיתי במהלך המבצע. בסיום ההסתכלות שלי בתמונות הוצגה לי תמונה נוספת, על ידי רכז מודיעין סטיב, של בחור שנראה כבן 30 לערך, ברגע שראיתי את התמונה זיהיתי מיד כי מדובר בחשוד בוודאות אשר נסע ברכב ההונדה, מדובר בשאדי פרעון".

יש לומר כי מבדיקות נוספות שנערכו עלה כי אותו רכב הונדה נמסר לשטיפה באותו יום במכון שטיפה בבעלות אחיו של העורר.

מכלל הראיות עולה כי מוצטפא קושר באופן ישיר את העורר כמי שסיפק לו את פלאטת החשיש, וכמי שהוביל אותו למקום העסקה, וכמי שנמלט ממנה לאחר מכן. חיזוקים לזהותו של העורר כמי שהיה בעסקה ולא אדם אחר, ניתן למצוא הן בעדות הסוכן כי מוצטפא קיבל שיחה מאדם שמסר כי שמו שאדי, כשמו של העורר, והן בדבריו לאחר מעצרו כי הגיע למקום עם שאדי, שהסיעו כטרמפ. מספר הטלפון ממנו בוצעה השיחה שרשום על שמו של אחיו של העורר, אף הוא מחזק את החשד האמור, שאין המדובר בהפללה סתמית של העורר, כפי שניסה לטעון הסניגור בפניי. לטעמי, די בראיות אלה, כדי לבסס את מעורבותו הלכאורית של העורר באירוע. בנוסף, גם אם יעקב בן יעקב לא זיהה את העורר במסדר זיהוי תמונות מסודר, אינני סבור כי יש בכך כדי לשלול בהכרח כל משקל ראייתי מהזיהוי שביצע שקשר באופן ישיר את העורר לאירוע, אם כי ראוי שמשקל זיהוי זה ייקבע במהלך הדיון בתיק העיקרי.

אציין כי נעשה ניסיון לעצור את העורר בביתו מספר ימים לאחר האירוע, אולם הוא לא היה במקום והוא נעצר רק כעבור כשמונה חודשים.